תאום ציפיות

שבת בבוקר. קמתי לרוץ כהרגלי בקודש. שקט. ים. חופש. אויר. אחרי חצי שעה, בא לי לשמוע שיר טוב. שמה אוזניות וצועקת  את "מעליות " עם דודו טסה. ואז היא מצלצלת.…

להמשך קריאה תאום ציפיות

מיציתי

השבוע מצאתי את עצמי אומרת בעיקר מילים שיש בהם סימני קריאה. מיציתי! לא יכולה יותר! אני לא מתכוונת להסיע אתכם! טוב נו אולי גם סימני שאלה: לאיזה חוג הבת שלך…

להמשך קריאה מיציתי

למה את לא מתחשבת?

יש משפחות שאצלם זה די ברור איפה , מתי ואיך הם יקדשו ויאכלו  בשישי. אצלנו אין סדר, ויש כמות של אילוצים ומתלוננים. ולהצליח לאכול כולם ביחד זו עבודת פאזל מיומנת.…

להמשך קריאה למה את לא מתחשבת?

לצחוק על זה

כששואלים אותי איך היה בחופש, אני מוצאת את עצמי אומרת: מצחיק. ואנשים מסתכלים עלי ואומרים. כן, אבל איך היה? נהנית? איפה הייתם? כי מצחיק זה לא מספיק לתאר חופש. מצחיק…

להמשך קריאה לצחוק על זה

אני קפיץ

אני עצבנית. הילדים אומרים שאני קופצת מכל דבר. מה קרה לך הם שואלים? ואני מרגישה איך הקפיץ בתוכי נמתח. זה מחלחל פנימה. החוסר שיגרה, החדשות הרעות , העצב שמאיים לבלוע.…

להמשך קריאה אני קפיץ

רק על עצמי לספר ידעתי….

אני לא קשובה לסימנים- כמו נורה אדומה של הדלק. וחבל... סימנים כאלה יכולים להציל לי את היום. שרק אני שומעת את תקתוק מחוגי השעון בכיסא של הפסיכולוגית. ורק לי יש…

להמשך קריאה רק על עצמי לספר ידעתי….

טפסים ושינויים

כשהבכור שלי נולד, החוג הראשון אליו נרשמתי היה מסאז׳ לאמהות ולתינוקות. זה היה במתנ"ס, קטן ואינטימי. ביחד, על שטיח- הפשטנו, מרחנו, הבטנו, נישקנו והנקנו. בפגישה השנייה נכנסה מנהלת החוג ושאלה…

להמשך קריאה טפסים ושינויים

סימני פיסוק

קורה לכם שאתם יושבים בפגישה ומשהו מפריע לכם?

לי זה קרה השבוע.  הייתי בהרבה פגישות. אנשים מעלים רעיונות. מתווכחים. חושבים ביחד.

אנשים שבד"כ  נעים לי איתם. ואז מאני מגלה שמשהו מפריע לי. אני נהיית חסרת מנוחה.

משהו מעצבן אותי בשיחה.   אני מנסה לסבול את זה. אבל כבר לא יכולה.

ואני קמה. יושבת חזרה. מתגרדת קצת. מסתכלת בטלפון. מנסה לשרוד עד סוף הישיבה.

מה כל כך מעצבן אותך, אני מנסה לשאול את החלק הרגוע שבי?

ואז יש לי הארה. אני מבינה מה. המשך…

להמשך קריאה סימני פיסוק

תמיד מוכנה

לפעמים אני חושבת על זה, שאם חס וחלילה תהיה לי שריפה בבית, ואצטרך מהר לקרוא לילדים שיצאו החוצה, היחידה שתברח מהר ואפילו עם מזוודה , תהיה הקטנה שלי. ולמה? כי…

להמשך קריאה תמיד מוכנה