למה את לא מתחשבת?

יש משפחות שאצלם זה די ברור איפה , מתי ואיך הם יקדשו ויאכלו  בשישי. אצלנו אין סדר, ויש כמות של אילוצים ומתלוננים. ולהצליח לאכול כולם ביחד זו עבודת פאזל מיומנת.…

להמשך קריאה

טקסים …

אני מהאמהות האלה שבאו למסיבות בגן , בשביל לראות ילדים- אחרים. האחרים האלה שרוקדים, שמניפים את הפונפונים, וזוכרים את הדקלומים. אלה שמחייכים למצלמה. אני מהאמהות האלה שמסתכלות על הילד שלהם…

להמשך קריאה

אני רוצה לספר לכם…

אני רוצה לספר לכם על הטיול השנתי שהבת שלי יצאה אליו.על הדיונים, החרדות, המחשבות של לפני, ותחושות ההישג של אחרי.

על זה שהיא כל כך דומה לי שהייתי בגילה.  ואני מנסה ללמד אותה מה שלמדתי עם הזמן: לא לוותר ולהיכנע לקושי. למצוא דברים טובים ולהגיד אותם.

אני רוצה לספר לכם על זה שאבא שלי נפטר ביום הזיכרון לחללי צהל- והוא היה שריונר גאה.

על הקפה הראשון שלימד אותי לשתות במילואים שלו, ועל זה שעברו כבר עשר שנים מאז שחיבקתי אותו.

אני רוצה לספר לכם על הקעקוע  הראשון  שעשיתי השבוע. על המחשבות, ההתלבטויות, התגובות של הילדים והבעל…ועל המשמעות של מה שכתבתי בתוך הלב  על היד שלי.

אני רוצה לספר לכם על הלחמניות שנסעתי השבוע להביא  ועל זה שחזרתי בלעדיהן הביתה. על הפרצוף של הילדים שחיכו לי בבית ועל החיוך שלהם שאומר- אמא…זו בדיוק ההפרעה. המשך…

להמשך קריאה

לספר או לא לספר

"אני חושב" אמר לי חבר, "שכשיש לילד הפרעת קשב לא צריך להגיד לו". בשביל מה זה טוב?  נספר כשיגדל... אם נספר עכשיו זה יהיה רק תרוץ להתנהגות שלו." ואני,  מצאתי…

להמשך קריאה
דילוג לתוכן