אתם מכירים את זה שהילד רוצה משהו ולא מרפה? והוא מנדנד ומנדנד ובוכה ורוקע ברגליים?
ועם הזמן למדתם שנדנוד זה כמו הצמח – מפלצת בחנות קטנה ומטריפה. אם מאכילים אותו הוא רוצה עוד ועוד. אז למדתם להגיד לו: די. ולא להאכיל אותו בכל פעם שהוא בוכה. והצמח – מפלצת הזה, ה פך שקט. למד שבכי כבר לא מפעיל אותנו.
אני חשבתי שהצמח בתרדמת. אבל מסתבר שבמשך שנים, בכל פעם שהבן שלי רצה משהו ונעניתי לדרישותיו האכלתי בלי משים את הצמח- מפלצת הזה. ונתתי לו את הבשר הכל כך חיוני לגדילתו: הסכמה לכל גחמה חדשה.
והצמח גדל וגדל. ושלח את זרועותיו בדמות הנער שלי אלי ואמר לי השבוע:
"תאכילי אותי. תאכילי אותי." או בלשון עממית: " יצא פלייסטשיין 4 זה רק רק 2600 ₪. אז תקני לי…"
אבל אני לא נבהלתי ועניתי לו: "כרגע זה לא אפשרי. עכשיו שילמתי על תיקון המטוס שלך, על החוג החדש, על המאמן כושר ועל האייפון שנשבר. לך תגיד לצמח שלך שאין לי יותר במה להאכיל אותו. "
מסתבר, שההחלטיות שלי לא עשתה שום רושם על הצמח- מפלצת והוא פתח בהתקפות מאסיביות עלי ועל בעלי במקביל.
בבוקר, קיבלתי חיבוק דב לא אופיני לנער מתבגר מלווה במשפט:
"בוקר טוב אמאלה. נכון שאת רגועה? נכון שתקני לי פלייסטשיין?"
בצהריים, קיבלנו תמונות בווצ-אפ של קופסא ובתוכה פלייסטשיין, פלוס רשימה נבחרת של כל החברים שכבר קיבלו אחד כזה .
בערב, הגיעה הבשורה שיש בחנות מסוימת מבצע, וכדאי להזדרז כי נשארו שניים אחרונים.
ויהי בוקר- ויהי ערב יום חדש.
בנוסף לחיבוקים המפתיעים, לזה שהנער פתח סוף סוף את התיק והחליט ללמוד בפעם הראשונה למבחן, קיבלתי טלפון מהמורה לחשבון. בדר"כ כשיש טלפון כזה אני מוכנה למתקפה. אבל הפעם הפתעה. "הבן שלך ביקש שאתקשר אלייך כדי למסור לך שמאד השתפר בהתנהגות בכיתה. כבר שבוע שהוא לא מפריע לי…" .
ואני שומעת את קולו של הצמח- מפלצת שלו וחושבת לעצמי: באמת כמה הוא התקדם ביכולת שלו
לדרוש מאיתנו דברים ולא להרפות. והוא מבטיח ללמוד, להשתפר, לעזור, לקנות, לסדר, להתאמץ, למכור ביד 2 את המשחק הישן… מוכן להבטיח הכל. העיקר שלא ישמע: "לא".
בחנות הקטנה והמטריפה שלנו, חיים כבר שבוע תחת מתקפה. כרגע כוחותנו שולטים במצב ולא נכנעו. מנסים לגייס גם את הנער , להבין שיש בתוכו צמח – מפלצת שלא ידע אף פעם שובע אם נמשיך לפטמו.. בנתיים אופטימים…סביר להניח שזה זמני…
מאחלת לכם ולי שבוע טוב, בו נצליח לזהות את כל התחבולות של הצמח- מפלצת שיש בתוכנו.
אתם מכירים את זה שהילד רוצה משהו ולא מרפה? והוא מנדנד ומנדנד ובוכה ורוקע ברגליים?
ועם הזמן למדתם שנדנוד זה כמו הצמח – מפלצת בחנות קטנה ומטריפה. אם מאכילים אותו הוא רוצה עוד ועוד. אז למדתם להגיד לו: די. ולא להאכיל אותו בכל פעם שהוא בוכה. והצמח – מפלצת הזה, ה פך שקט. למד שבכי כבר לא מפעיל אותנו.
אני חשבתי שהצמח בתרדמת. אבל מסתבר שבמשך השנים, בכל פעם שהבן שלי רצה משהו ונעניתי לדרישותיו האכלתי בלי משים את הצמח- מפלצת הזה. ונתתי לו את הבשר הכל כך חיוני לגדילתו: הסכמה לכל גחמה חדשה.
והצמח גדל וגדל. ושלח את זרועותיו בדמות הנער שלי אלי ואמר לי השבוע:
"תאכילי אותי. תאכילי אותי." או בלשון עממית: " יצא פלייסטשיין 4 זה רק רק 2600 ₪. אז תקני לי…"
אבל אני לא נבהלתי ועניתי לו: "כרגע זה לא אפשרי. עכשיו שילמתי על תיקון המטוס שלך, על החוג החדש, על המאמן כושר ועל האייפון שנשבר. לך תגיד לצמח שלך שאין לי יותר במה להאכיל אותו. "
מסתבר, שההחלטיות שלי לא עשתה שום רושם על הצמח- מפלצת והוא פתח בהתקפות מאסיביות עלי ועל בעלי במקביל.
בבוקר, קיבלתי חיבוק דב לא אופיני לנער מתבגר מלווה במשפט:
"בוקר טוב אמאלה. נכון שאת רגועה? נכון שתקני לי פלייסטשיין?"
בצהריים, קיבלנו תמונות בווצ-אפ של קופסא ובתוכה פלייסטשיין, פלוס רשימה נבחרת של כל החברים שכבר קיבלו אחד כזה .
בערב, הגיעה הבשורה שיש בחנות מסוימת מבצע, וכדאי להזדרז כי נשארו שניים אחרונים.
ויהי בוקר- ויהי ערב יום חדש.
בנוסף לחיבוקים המפתיעים, לזה שהנער פתח סוף סוף את התיק והחליט ללמוד בפעם הראשונה למבחן, קיבלתי טלפון מהמורה לחשבון. בדר"כ כשיש טלפון כזה אני מוכנה למתקפה. אבל הפעם הפתעה. "הבן שלך ביקש שאתקשר אלייך כדי למסור לך שמאד השתפר בהתנהגות בכיתה. כבר שבוע שהוא לא מפריע לי…" .
ואני שומעת את קולו של הצמח- מפלצת שלו וחושבת לעצמי: באמת כמה הוא התקדם ביכולת שלו
לדרוש מאיתנו דברים ולא להרפות. והוא מבטיח ללמוד, להשתפר, לעזור, לקנות, לסדר, להתאמץ, למכור ביד 2 את המשחק הישן… מוכן להבטיח הכל. העיקר שלא ישמע: "לא".
בחנות הקטנה והמטריפה שלנו, חיים כבר שבוע תחת מתקפה. כרגע כוחותנו שולטים במצב ולא נכנעו. מנסים לגייס גם את הנער , להבין שיש בתוכו צמח – מפלצת שלא ידע אף פעם שובע אם נמשיך לפטמו.. בנתיים אופטימים…סביר להניח שזה זמני…
מאחלת לכם ולי שבוע טוב, בו נצליח לזהות את כל התחבולות של הצמח- מפלצת שיש בתוכנו.