נטע שלנו חוגגת היום יום הולדת תשע.
היא הג'ינגי'ת היחידה במשפחה. מהבטן יצאה כתומה שזה יתרון להורה מבולבל כמוני שצריך לזהות את הילד שלו בתינוקייה.
מאיפה ג'ינג'י? שאלו אותי כולם.
ואני לא ידעתי , עד שאמא של אלי הביאה תמונה :"הנה תראי גם אני הייתי ככה?" ואכן היא נראתה כתומה. השיער שלה, השמלה ואפילו הטפט עליו היא הצטלמה.
וכששואלים אותי אם ג'ינג'י זה אופי אני ממש לא יודעת את התשובה.
מה יותר משפיע עליה הצבע או ההיפראקטיביות של ההפרעה?
מה שאני כן יודעת זה שהיא היחידה בבית שעדיין מטיילת בין המיטות שלי ושלה.
היחידה שאני עוד עושה לה "קיצי מיצי" ( שזה טקס כזה לפני השינה…)
היחידה שרבה איתי מתי איפה כמה ולמה תהיה המקלחת שלה.
היא דעתנית, סקרנית חכמה ומהיום שנולדה לא הצלחתי להקריא לה סיפור ( בגלל שהיא מאבדת עניין).
היחידה שמתעוררת שעתיים לפני בית ספר ומחכה בקוצר רוח שיתחיל כבר היום.
היחידה שבאה כל חמש דקות לקבל חיבוק "הטענה" ומצד שני רבה איתי בצרחות כאילו היינו שתי חתולות סיאמיות שגרות ברחוב.
אתם חושבים שאם אצבע לה את השיער היא תפסיק לפחד משעמום?
האמת. לא נראה לי כל-כך…..
היא פעלתנית דעתנית ועקשנית שזה בלשון יפה: יודעת לעמוד על שלה.
ומה שהכי מדאיג אותה עכשיו זה מה יהיה עם החתן שלה.
איפה אכיר אותו? בבית ספר שלי? היא שואלת אותי.
וכשאתחתן נוכל עדיין לגור אתכם ועם כל הילדים שלנו?
ותגידי אם את התחתנת עם אבא שיש לו הפרעה גם לבעל שלי תהיה הפרעת קשב?
"לא ממוש." אני עונה לה. לפני החתונה אמא תקח את הבחור לאבחון. אמא שלך תהיה כבר עייפה לטפל בעוד נכדים עם הפרעה. אפשר לנתק את שרשרת הגנטיקה מבינה???
חחח אמא. את ממש מצחיקה…
נטע שלי, אמא באמת אוהבת אותך. זה לא אומר כלום שאמרתי למפעיל שאת בכיתה ב' ולא בג' . טעות קטנה. ואני כן מאורגנת. הנה תראי קניתי לך את כל הממתקים והחטיפים והזמנתי פיצה.
מה זאת אומרת אם יש עוגה???
מאחלת לכם ולי למצוא הזדמנויות לחגוג את מי שאנחנו ולחבק את הגנטיקה גם היא לפעמים ממש מפריעה.
שבוע טוב חברים.
