החלטנו לנסוע באופן ספונטני לחופשה זוגית.
הגדול קפץ משמחה כי הבין שיש לו אוטו לשלושה ימים.
האמצעית מיהרה לאינטרנט לעשות לי רשימת קניות,
והקטנה?
הקטנה שהיא כבר גדולה (בת 10) החליטה לאמץ חזק לליבה את תפקיד ילדת הזקונים. שזה אומר;
בכי קורע לב בתוספת אמירות בנוסח
״ אם אתם הורים למה אתם לא רוצים לקחת את הילדים שלכם אתכם?
מה לא כיף לכם איתנו? ״
ובכי שהמשיך לתוך הלילה עם חיבוקים ולחישות לתוך האוזן : אמא, את בטוחה ? אולי לא תסעי? אני אתגעגע מאד…..
נטע, אמא נוסעת וחוזרת. תחשבי חיובי. מחשבות לא טובות מביאות מחלות.
תני לאמא חיבוק, וחיוך. אמא תביא לך הרבה מתנות.
סבתא פה. יהיה לך כיף.
ובנתיים, יומיים לתוך החופשה להלן ההתרחשויות:
הגדול מסתדר , עד עכשיו לא החליף איתי מילה,
האמצעית מטרטרת אותי בחנויות עם הרשימה.
והקטנה???
אחרי יום אופטימי של בילויים עם משפחת קטןרזה( אם הייתי יודעת שיש לנו כזה חבר הייתי עושה עוד ארבעה ילדים)
הגעגוע הכניע אותה והיא התחילה במסכת: ״ אני לא מרגישה טוב. הקאתי . בואי הביתה״
ואני מוצאת את עצמי מחפשת חברה שתשלח הביתה אקמולי, מחפשת רופא פרטי ( כתחליף למיון של מכבי) ומנהלת שיחות וידאו כדי שהקטנה תטיח בי:
״סבתא אמרה שזו הפעם האחרונה שאתם משאירים אותי כשאתם נוסעים״
וסבתא מצידה מסננת את התלונה הרגילה-״ אי אפשר למצוא אצלך כלום. חצי לילה חיפשתי מדחום ואקמולי. מה אין לך מקום קבוע לתרופות????״
ואני , במקום לדבר עם אריאלה ממפעל הפיס דיברתי הראל הרופא המשפחתי.
והוא בקול רגוע אמר:
״אל דאגה כשאתם תחזרו גם הילדה תחזור לעצמה. זה הגעגועים עשו לה בחילה.״
ידעתי. מחשבות לא טובות מחלישות את הגוף.
אמרתי לך נטע, תחייכי עוד מעט אמאחוזרת
וגם הבחילה תעבור
תנסי למצוא משהו מרגיע לחשוב עליו טוב?
בנתיים
אמא יוצאת לרוץ בפארק.
נכון זה כמו הפארק אצלנו.
אז למה נסעתי את לא מבינה?????
לא , לא אל תתחילי שוב. . אני מתחננת. זוכרת מה הרופא אמר????
מאחלת לכם ולי שתמיד יהיה לנו מישהו כמו אמא שלי, שאפשר לנסוע ולהשאיר את הילדים וגם חבר אחד טוב שעשה הרבה ילדים
( ולא אכפת לו לקחת עוד אחת) וכמה שכנות, וד״ר שזמין בכל שעה. ואקמולי. לא לשכוח כמוני לקנות…ולשים בקופסא במקום 'בוע.
