יש שלב כזה בשבוע,
שהמקום הפנוי שהיה לי בראש כבר נתפס מזמן,
ויחד עם זה אני מג'נגלת בין עבודה מכונת כביסה וסידור הבית לבין ביקור לא צפוי במוקד של מכבי,ורופא שיניים לקטנה שחייבת עקירה.
ואז בהיסח הדעת אני עונה לשיחה לא מזוהה .
על הקו מוקדנית חמודה, מחויכת ונינוחה
שבכלל לא מבינה איפה אני ובאיזה מצב המוח שלי.
"שלום, מדברת הילה מנטוויז'ין. בעלך ביקש שאדבר אתך.
תראי ,( היא ממשיכה בלי לקחת אויר) מאחר ואתם לקוחות מגיע לכם הטבה . תוכלו להחליף ספק ולקבל מהירות גלישה פי… ב….. מה שאת צריכה לעשות ז…."
"הלו. הלו אני אומרת לה". תעצרי רגע." אני לא יכולה לדבר אתך עכשיו. עניתי כי חשבתי שזה דחוף."
והיא ממשיכה להיות נחמדה ובאסרטיביות שואלת: "אז מתי נוכל לשוחח?"
ואני מנסה להסתכל על היומן ועל המוח שלי ולמצוא את הרגע ששניהם פנויים ועונה לה:
"מחר. מחר זה מצוין."
וכשמגיע מחר, שוב בהיסח הדעת אני עונה וההיא מאתמול ממשיכה: "נו…. יש לך תשובה?"
"איזה תשובה ? אני בכלל לא מבינה מילה ממה שאמרת. את רוצה לנסות להסביר לי מה זה כל המושגים האלה שאת משתמשת בהם? "
וכשהנחמדה מתחילה להסביר לי אני מבינה שהפלתי את עצמי ואת המוח שלי בפח.
כי בתוך ארבע דקות אני מאבדת את הסבלנות וכל המחשבות שלי מתנקזות למחשבה אחת: איך אני מוצאת דרך להתנקם בבעלי שבכלל לא מתאמץ להבין וישר מפיל עלי את כל השיחות המתישות האלה .
"תראי ." אני אומרת לה. "אני לא יודעת במה אני גולשת.
אם הייתה לי מגלשה בחצר הייתי יכולה להגיד לך אם זה מגלשה אדומה או מגלשה כחולה.
אני נכנסת למחשב וזה עובד … מה את רוצה ממני?"
אז מחר ואחרי מחר ואחרי אחרי מחר גם אם תמשיכי לנסות אין סיכוי שאבין מה שאת רוצה.
בינתיים יש לי להכין ליין אפ ולהביא פרופס לצילומים .
ולטפל במישהו בדיכאון שנמצא בשלב ההכחשה ונראה לי שאני במצב של הזדהות השלכתית איתו.
מה? לא הבנת כלום מכל מה שאמרתי?
"לא." עונה לי הנחמדה. "אני צריכה מתורגמן."
אה, את רואה? אני אומרת לה.
בפעם הבאה אל תתנשאי עלי עם המושגים שלך.
ועד שנמצא מתורגמן תעשי לי טובה, אל תתקשרי אלי. ב כ ל ל!!!
מאחלת לכם ולי 1) למצוא מקום פנוי בראש.2) לקבל את זה שגם אם יש מקום לא תמיד נחוץ ללמוד שפה חדשה. 3) למצוא מתורגמן רצוי כזה שמבין את כל השפות כולן.
