אני רוצה לבקש סליחה מהרגלים שלי,
על כל המכות הכחולות שהן חוטפות בגלל הקלמזיות שלי.
ומהידיים , על הסכינים שתוקפים אותי במטבח וחותכים לי את כל האצבעות כל פעם עוד קצת.
אני רוצה לבקש סליחה מהרכב שלי שלא נכנס לשטיפה הרבה אחרי שהתור כבר נגמר.
אני רוצה לבקש סליחה מכל הניירת שיושבת לי ליד המחשב ומחכה שאטפל בה , ומהספר הנפלא שהתחלתי לקרוא ואין לי מושג איפה השארתי אותו.
וסליחה מכל האנשים שאני יכולה לעבור לידם ולדמיין שאמרתי להם שלום כשבעצם לא אמרתי בכלל.
אני רוצה לבקש סליחה ממך אמא , כשאמרתי שאני ״כבר חוזרת אלייך״ ולא חזרתי. ובטח יש פה עוד כמה כאלה שמחכים שאחזור אליהם. נשבעת לכם, שכחתי. ואם תתפסו אותי שוב אומרת את המילה "כבר", תעצרו אותי ותגידו לי : "עכשיו".
ואני הכי רוצה לבקש סליחה ממך גלית הקטנה שבתוכי,
זו שאני מבקרת או כועסת עליה לפעמים
זו שאני יכולה לקרוא לה בבדיחות הדעת פילה או סתומה שהיא מפשלת ,
זו שאני אומרת לה , ככה בשקט שאף אחד לא שומע- שהיא לא מספיק…..
סליחה שלא הייתי קשובה ורכה וכעסתי ונתתי לשדים לעטוף אותך וללחוש לך מילים ארסיות ופוגעות.
והכי סליחה שאני שוכחת להיות טובה פנימה אלייך כשאת הכי צריכה אותי.
מבטיחה לנסות יותר .
שנה טובה חברים, ועם הרבה חמלה וסליחה לעצמינו ,
בטוח נהיה יותר טובים גם לאחרים.
