אל תתלוננו כשהם קטנים או מתבגרים ויש להם התקפי זעם
תעזרו להם להכיר את הרגשות שלהם ותלמדו אותם לתת להם שמות ולהרגיש הכל
זה יהיה הכוח שלהם שיהפוך לרגישות לעצמם ולאחר.
אל תתלוננו כשהם מתעוררים בלילה ורצים למיטה שלכם זה אולי זה יקח להם יותר זמן עד שישנו לילה שלם אבל בסוף זה יקרה.
לא תהנו מזה הרבה זמן כי הם כבר יהיו גדולים ויצאו לבלות בלילות ואתם תדאגו להם הקיצר, אף פעם לא תשנו טוב ככה זה כשיש ילדים. אז לא עדיף להתכרבל איתם במיטה כשעוד אפשר ולתפוס לפחות כמה שעות שינה טובות?
אל תתלוננו שהם לא לומדים תמצאו את הדרך לעזור להם עם מורים פרטיים והרבה סנגור מול הצוות והמורים. עוד יפתחו להם העיניים מתשוקה וסקרנות ותמצאו אותם שקועים בתוך למידה שבחרו לעצמם.
והנה הילד שלי שלא פתח ספר נמצא בקורס ולומד שבע שעות רצוף( ותודה לאלוהי הויואנס) בלי שאף אחד נדנד לו שכבר יתחיל.
אל תתלוננו שהם מביאים את החברה כל לילה ומשאירים את הכלים בכיור למרות שהבטיחו כבר מאתיים פעם להשאיר אותו נקי.
רק תשמחו שיש להם סוף סוף ח’ברה וכן גם חברה.
ותזכרו את הלילות בהם בכיתם לכרית כשאף חבר מהחטיבה לא הגיע ואת הכאב שלכם שכואב לו .
גם אז, לא היה טעם להתלונן רק להיות גב בשבילו ומקום בטוח ואוהב לחזור אליו.
אל תתלוננו שנמאס לכם ללכת לטיפול והדרכה ולספר שוב ושוב את סיפור ההתפתחות שלו
אל תתלוננו אם זה יכביד לכם על הכיס כי בזכות הטיפול למדתם לתקשר אחד עם השני בלי לחפש אשמים ולמדתם על הצורך שלו ושלכם והצלחתם לאהוב את עצמכם כהורים ובזכות זה גם אותו כל פעם קצת יותר ומצאתם דרכים לעזור לו ושמרתם על מערכת יחסיים פתוחה וקרובה
והנה היום הוא כבר גדול ומשתף אתכם בהכל וגם כשקשה לו הוא לא מתבייש לבקש עזרה והוא כבר יודע שיש לו אתכם וגם יש לו אותו שם בפנים- עם כוחות שגילה.
אל תתלוננו שאתם מסיעים אותם לכל מקום תהנו מהזמן המשותף באוט ותשתקו, ככה יש סיכוי שהם ידברו אתכם שיחה אמיתיתת שימו שיר, כך יש סיכוי שיבקשו מכם להחליף אותו ותוכלו להכיר את הפלייליסט שלהם.
אל תתלוננו שהחדר שלהם מבולגן ויש כוסות בכל מקום וסדינים שלא החליפו שבוע,כנסו לשם מידי פעם תנקו אבק ותודו לבורא עולם או ליקום על זה שיש לכם ילד שעושה בלגן כי יגיע הרגע שהוא יהיה רחוק מעבר לים ותכנסו לחדר שלו, ויעלה בכם געגוע לכל הבלגן שעשה.
ועכשיו הילד מתקשר לספר איך הפעיל מכונת כביסה ומדיח ועשה ארוחת ערב לכל החברה בדירה שלו.
טוב פה כבר אפשר להתחיל להתלונן. איך את כל זה הוא לא עשה בבית?????סתם….
אל תתלוננו. כי יגיע הרגע שגם היא תלך לצבא ותחזור רק פעם בשלושה שבועות עם ערמות כביסה ותראו איך מתחת לכל הבכי כבר יש לה סיכה של מפקדת ושרוך הדרכה ותתגעגעו לצעקות שלה ולטריקת הדלתות וגם לצחוק המתגלגל ולהתכרבלות מתחת לשמיכות בסלון.
אל תתלוננו , הבלגן והרעש והבכי והצחוק והסערות ועצבים והדאגות כשהם קטנים הם הם – החיים.
אל תתלוננו,תחבקו כל רגע חזק כי יגיע הרגע שתהיו חופשיים ללכת לים בלי לתכנן או להזמין ביביסיטר והבית ישאר נקי ומסודר קצת יותר זמן( טוב לא ממש, כי גם אתם עושים בלגן רק שאין לכם עכשיו את מי להאשים)ותגעגעו לכל זה.
אז אל…..
