יש משחק שאני משחקת עם קבוצת מטופלים. יושבים במעגל, כל אחד בוחר לעשות תנועה. משהו שהוא מרגיש באותו הרגע. זה יכול לבוא מהצורך של הגוף, או לבטא רגש או מחשבה שאני חושב. אפשר להוסיף לתנועה גם קול.
מי שבחר תנועה מבקש מהקבוצה להגדיל או להקטין את התנועה שלו. והקבוצה בהתאם לבקשה עושה את התנועה שנבחרה ברצף. כמו גל.
והגל הזה חוזר למי שהתחיל את התנועה. ואני אומרת למי שמהסס שזו הזדמנות, ובוא נשתמש בה.
כן, אפשר להגדיל ולהקטין משהו בחיינו , לא רק בשקל תשעים.
השבוע , בחרתי להגדיל את הקולות הטובים בחיי.
בבוקר, בחרתי להגדיל את שתי הדקות שהנערה שלי הייתה מוכנה בזמן. בהחלט אירוע נדיר.
קיבלתי אותה במטבח בתרועות ניצחון כאילו הרגע סיימה תריאטלון, ואני הכרוז שמחלק לה את המדליה. הנערה פתחה עלי זוג עיניים, אבל זרמה עם המשחק שלי. הענקתי לה את פרס "המתעוררת השנתי", ליוויתי את צעדיה במטבח כמו שדרן רדיו ותוך כדי הליווי הקולי שלי היא התארגנה . החיוך שלה והצחוק שלנו היה שווה הכל.
נשמתי לתוך המקום הזה. התמלאתי ברגשות טובים ובאמונה.
ונזכרתי: שגם בחיי היום יום, בשגרה יש מקום להשתעשע. לשחק ולא לקחת את עצמנו יותר מידי ברצינות. אפשר להיות דרמטים, מפתיעים. לשחק עם המציאות. לשנות את הראייה ולבחור את הרגעים הטובים אותם נרצה להגדיל.
השבוע, גם בחרתי להקטין את כל המחשבות הלא טובות שיש לי לפעמים על עצמי. ברגע ששמעתי קול ביקורתי או שופט, הזזתי אותו הצידה. וראו זה פלא: הפכתי יותר קל, שמחה.
מאחלת לכם ולי למצוא את הדרכים להגדיל את מה שאנחנו רוצים להרחיב בחיינו. לתפוס רגע קטן ולהתאמן בלנפח אותו כמו בלון. וכשצריך, להקטין ולמזער את מה שלא נחוץ לנו. והכי חשוב: לשחק עם עצמנו ועם היקרים לנו. שבוע טוב חברים.

דילוג לתוכן