כשהיא הייתה קטנה קראתי לה ילדת הפתעה.
ילדת הפתעה הייתה חוזרת מהגן, ודקה לפני הכניסה לבית היא היתה צועקת בהיסטריה : ״לא, לא, רק לא הביתה. ״״שרק לא ישמעו אותה אנשים״ נבהלתי. יחשבו שבבית מענים את הילדה.
ומסתבר שאכן כן.
להיות בבית בלי תכניות להמשך היום זה היה עינוי בשבילה.
ילדת הפתעה לא יכולה לסבול זמן ריק,ויש לה מלא מרץ לפרוק, וגם רעיונות איך לעשות את זה.
מה את רוצה? שאלתי. אני רוצה לחברה . ״חברה? עכשיו? רגע, לא התארגנתי…ואני מתה כבר להחליף בגדים מעבודה״ ניסיתי להשחיל מילה אבל לילדת הפתעה היו דרכים נפלאות לשכנע אותי לעשות בדיוק את מה שהיא רוצה. חצי שעה לתוך הביקור וילדת הפתעה באה ללחוש לי באוזן- ״אמא, אולי תלכי לסופר ותביאי מצרכים וכשאני אחזור נעשה כדורי שוקולד?״״אנחנו פה. בואי נהנה מה'עכשיו'….״ ניסיתי להגיד לה ,אבל היא כבר הייתה חזק בתוך הנדנוד. ומה נראה לכם? שלא הלכתי.
היו ימים שהלכתי ומילאתי את כל הזמן הפנוי שלה,והיו ימים שסירבתי וחטפתי בכיות ונדנודים. עד שנמאס לי והחלטתי לעזור לילדת ההפתעה שלי ולעצמי.
ומה עשיתי? לקחתי דף גדול ורשמנו עליו את הימים,ותכננו מה אפשר לעשות בכל יום. ובכל פעם שילדת הפתעה רצתה משהו, הלכנו ללוח לבדוק מתי ואיך זה יתאפשר ומה צריך כדי שזה יקרה.
ככה במקום להגיד לה- ״לא מתאים ולא עכשיו ״ יכולתי להגיד לה את מילות הקסם- ״כן…וואו״
ואז לבדוק איך ומתי זה יתאפשר.
עם השנים למדתי סוד קטן על ילדי הפתעה- כשהם בהתלהבות ונפתחת קופסת ההפתעות שלהם, הם לא יכולים לשמוע ״לא״ זה מחרפן אותם ואנחנו בתמורה חוטפים קונפטי לפרצוף.
אבל המילים ״וואו איזה רעיון״ עובדים כמו קסם אם באמת מתכוונים אליהם. גם כשהם כבר גדולים,ומגיעה הפתעה בצורת- ״אני רוצה לצבוע את השיער בוורוד.
״אז מה צריך לעשות כדי שזה יצליח?
לקחת נשימה עמוקה ולהגיד ״וואו איזה רעיון״(בהתלהבות אמיתית)
לבקש מהם לספר לכם עוד קצת על הרעיון ( תגידי מה זה בשבילך לצבוע את השיער? איך את חושבת שזה יגרום לך להרגיש? ) זהו שלב חשוב בו מתגלים הצרכים שלהם כמו הצורך להרגיש מיוחדת/ שייכת / ועוד…
על הצורך תמיד אפשר להסכים, על דרך הביצוע – לאוו דווקא. לכן בשלב הזה תוכלו להגיד את הדאגה/ מחשבה / טענה שלכם.
מוצאים דרך- יחד. חושבים על פתרון שעונה על הצורך שלהם ולוקח בחשבון גם את הטענה שלכם. קוראים לזה שיח אמפטי.
אז ילדת הפתעה שלי,העולם אוהב את השפע שיש בך וגם את הצורך שלך להיות עסוקה ולהרגיש שאת מממשת את הזמן הפנוי שלך.
ואיזה מזל שלמדנו ליהנות מההפתעות בצורה שטובה לכולנו.
עוד קצת תגדלי ותוכלי גם ליהנות מלעשות כלום ושום דבר,בדיוק כמו שאמא שלך למדה.