אני רוצה לספר לך סיפור על השגחה אלוהית, אמר לי אחי הדתי.

אני מחפש עבודה במחשבים .

השבוע, הכנתי מודעות ויצאתי לתלות אותם על העצים בשכונה.

אני תולה, ומגלה אחרי יומיים שמישהו מוריד לי את כל המודעות.

כשיצאתי לתלות שוב, ראיתי את האדם שמוריד אותם.  ניגשתי אליו והתחלתי לשוחח איתו. לא אמרתי לו שאני זה הבחור מהמודעה.

אמרתי לו : ראיתי שאתה עובר עץ עץ ומוריד את המודעות שתלויות עליו. מדוע אתה עושה זאת? האיש הביט עלי ואמר : אני מאמין ביופיו הטבעי של העץ. ולא אוהב שמכסים אותו.

זה באמת יפה, אמרתי.  ומה עם פרנסה של יהודי? האם לא חשובה היא יותר מיופיו של העץ?

לא חשבתי על זה אמר האיש, והבין שאני הוא "תולה המודעות".

אחרי יומיים התקשר אלי האיש ואמר לי: אני ממש מצטער על מה שעשיתי. וכפיצוי אני מפרסם את המודעה שלך בעיתון.

את מבינה? אמר לי אחי. זו השגחה…

אתה מבין? אני עונה. זו אהבה.

"למה את מתכוונת" הוא שאל..

ואני עונה:  הדרך בה בחרת לפעול היא דרך של אהבה.  יש בה רצון להבין את מעשיו של האחר. גם אם הם פוגעים בלי משים בך. ניגשת אליו מתוך עמדה סקרנית, מכבדת, ופתוחה. ושם התרחש מפגש אמיתי בין שניכם. באת מאהבה וקיבלת אהבה. זו ההשגחה האמיתית והיא קיימת בתוכך.

מאחלת לכולנו שמחוות האהבה שלנו האחד כלפי השני, ימשיכו לשמור עלינו. וברגעים האלה שנדמה לנו שה"אחר" עושה לנו בכוונה, מנסה לפגוע בנו או פשוט לא רואה אותנו בעין טובה, נמצא את האהבה שיש בתוכנו לפגוש אותו. כי כמו שאח שלי הזכיר לי: לאהבה יש כוח של השגחה.

 

דילוג לתוכן