יש משפחות שאצלם זה די ברור איפה , מתי ואיך הם יקדשו ויאכלו בשישי.
אצלנו אין סדר, ויש כמות של אילוצים ומתלוננים. ולהצליח לאכול כולם ביחד זו עבודת פאזל מיומנת.
אם אמא שלי מזמינה זה הולך כך:
- אח שלי מגיע במיוחד מאשדוד, ויישן אצל אמא שלי עם הבן שלו מהנישואין הראשונים כי הוא דתי.
- כשהוא מגיע אמא שלי מייד מוציאה פלטה, ומייחם כיאה לאמא של :"חוזר בתשובה."
- ובגלל שהוא דתי, אמא שלי רצה איתו לבני ברק לקנות לו אוכל כשר וצמחוני. ( הצמחונות הוא טוען בגללי. כשהיה קטן בא לבקר אותי בקיבוץ, וראה איך שוחטים פרה…)
- אח שלי השני- טבעוני. שזה אומר: מה כבר אפשר לבשל שעוד לא בישלנו???
- שעת הארוחה זו סוגייה מורכבת: לאח שלי יש תאומים בני שלוש. התאומים מאד רעבים כבר בחמש. כדי שנהיה כולנו נוכחים בקידוש עלינו להיות שם עד שש.
- הבן שלי אוהב לתפוס תנומה בשלוש. ולא בטוח שלמתבגר כמוהו שלוש שעות שינה יספיקו. מה שאומר שלעיתים לא נצליח להעיר אותו. ונחזור עם קופסאות… ( כמו אתמול).
- הבעל שלי מקטר. " אני אוהב את האוכל שלך. אז בשביל מה לצאת?. את יודעת שביום שישי אני אוהב את הבית שלי…"
- הקטנה- דווקא שמחה ללכת אבל כבר בדרך בוכה שישעמם לה ולא יהיה לה עם מי לשחק.
- לבת שלי יש צופים בחמש. במקרה הטוב זה רק צופים. במקרה הפחות טוב( כמו אתמול) יש לה בת מצווה בשמונה. והיא בהיסטריית בכי שלא תספיק שחייבים בשמונה כבר לצאת.
- וכשמגיעים לאמא שלי, לרוב נפספס את הקידוש. בגלל בעיות ההתארגנות של בני הבית.
ואני?- למרות הכל מתעקשת. כי זו ההזדמנות היחידה שלי בשבוע לראות את המשפחה הקטנה שלי. וכשכולם מקטרים לי :"את לא מתחשבת", אני עונה להם: "אני מתחשבת בעצמי ". ברצון שלי להיות עם המשפחה הגרעינית שלי. כמו פעם כשעוד הייתי ילדה.
ו"להתחשב בעצמי"- זה גם אומר לראות את המאמץ של אמא שלי להפגיש את כולנו. ולקבל כל אחד מהילדים שלה עם משפחתו המורכבת. בלי פרצופים, בלי קיטורים. עם המון הבנה ואהבה. לזה שתמיד יאחר, לזה שאף פעם לא ממש אוכל, לזה שמקטר, לזה שעם טוש רוצה על הקיר לצייר.( טוב, רק את זה היא לא מקבלת…)
אתמול בסוף הארוחה, פרסנו שוב את תמונות הילדות שלנו. מנסים לחבר רסיסי זכרונות על מי היינו אז…
ילדים קטנים, שובבים, בטוח גם כאלה שמטיחים בהורים שלהם: "אתם לא מתחשבים."
מאחלת לכם ולי, למצוא את הרגע להתחשב" ברצון שלנו", לעשות משהו משפחתי גם כשהמשפחה עוד לא יכולה לראות את החשיבות של זה… שבוע טוב.
