זו הפעם האחרונה שאת מתקשרת אלי. ברור?
זו הפעם האחרונה שאני מקפיצה לך את הסנדוויץ לבית ספר . למה לא לקחת אותו , הוא היה על השולחן.
זו הפעם האחרונה שאני מביא לך מגבת לאמבטיה: למה את לא בודקת לפני שאת נכנסת?
זו הפעם האחרונה שאתם באים איתי למסעדה.
זו הפעם האחרונה שאני מרימה את הבגדים שלך מהרצפה , בשביל זה שמתי פה סלסלה?
ופעם אחרונה שאני אומרת לך להוציא שיעורים מהתיק. ופעם אחרונה שאני נותנת לך כסף.
ופעם אחרונה שאני מעירה אותך.
אוף.
אני רוצה שזו תהיה הפעם האחרונה שאגיד ואשמע את המשפט הזה.
כי חיים שלמים זה ממש ארוך ל"פעם אחרונה."
ומסתבר שאנחנו כמו אוגרים מסתובבים בתוך גלגל החיים.
פוגשים את עצמינו את המחשבות וההתנהגויות שלנו
ובכל פעם מופתעים מחדש:
"איך זה שוב קרה למרות שהבטחנו לעצמינו שזו הפעם האחרונה???"
מאחלת לכם ולי שלא תבטיחו לעצמכם שזו הפעם האחרונה כדי שלא תופתעו כמוני ,
שעשרים שניות אחרי שכתבתי את הפוסט צעקתי לקטנה:
נטע, די!!
זאת הפעם האחרונה שאת מפריעה לי שאני מקריאה לאבא את הפוסט.
שבוע טוב חברים.
