עושים הכל ברגע האחרון

אתמול, כשפגשתי חבורה של נערים ונערות עם קשיים

שאלתי אותם מה ההורים לא מבינים עליהם והם ענו לי (שבין היתר )הם עושים הכול ״ברגע האחרון״.

וחייכתי לעצמי כי זה בדיוק מה שהבת שלי אמרה לי באותו הבוקר:

״את היחידה שרשמה אותי ליום צופה ביום האחרון״

״את היחידה שמגלה רק באותו היום שיש יום הולדת בכיתה״

״ורק את קונה מתנה ברגע האחרון״ . ניסיתי למזער את תחושות האשמה שלי ואמרתי לה בחצי חיוך

אבל בסוף תמיד הגעת והכל הסתדר לך נכון?

״נכון, ״ היא מלמלה. ״אבל זה עושה לי הרבה לחץ.״

צודקת אמרתי לה, אני רוצה שתסמכי עלי אבל קשה לך כי את כל הזמן בחרדה שלא אשכח, שלא אפספס, שאביא לך בזמן….ומהלחץ שלך את מנדנדת לי ושתינו הופכות להיות לא רגועות.

״אתם מבינים,״ רציתי להגיד לתלמידים,

ההורים שלכם רוצים לעזור לכם למצוא דרך לעשות את הכול לפני- ״הרגע האחרון ״ כדי שלא תגדלו להיות אמא כמוני שגורמת לילדה שלה הרבה לחץ.

וההורים שלכם גם הם מושפעים מזה שאתם עושים הכל "ברגע האחרון״.

כי זה מכניס אותם ללחץ של להספיק לקנות את האטלס או להוציא לכם כסף מזומן כשהם בדיוק באמצע משהו.

אז נכון שזה מגביר אנדרנלין ומניע לפעולה וזה דפוס של ההפרעה אבל הלחץ של ״הרגע האחרון ״ זה כמו קורי עכביש שלוכדים בתוכם את כולנו.

אני הולכת להתאמן ומזמינה גם את הילדים שלי ואתכם לצאת מקורי העכביש-

1.להבין ״שהרגע האחרון ״יכול להיות אולי טוב עבורי אבל עלול לפגוע באחר.

2.דברים ״שלא בא לי לעשות״ ואני נוהגת לדחות עד הרגע ״שיתחשק לי ״ או שאין לי כבר ברירה אני הולכת לעשות אותם עכשיו-  כי לא באמת יגיע הרגע הזה ש"יבוא לי" .

תגובות

תגובות