אפטר חג

שני דברים שמוציאים אותי מריכוז ,

לדבר בטלפון וקניות בסופר.

וכששניהם קרו בו זמנית מצאתי את עצמי בקניות טרום חג

עומדת בתור לקופה כשבעגלה שלי רק בקבוקי שתייה.

שני דברים שהלחיצו אותי בערב חג,

זה לראות תמונות בפייס שהעלו כל אלה שערכו שולחן בשבע בבוקר

ולשמוע שהחברות המרוקאיות שלי כבר שבוע במטבח מכינות את הסלטים .

מהלחץ , מיד קבעתי עם חברה לקפה….

שני דברים שהפתיעו אותי בליל הסדר ,

שהגדולה עזרה ופינתה וסידרה בלי שביקשתי עזרה

והקטנה אמרה רק חמש פעמים שמשעמם לה תוך כדי קריאת ההגדה.

שני דברים שלא ממש הפתיעו אותי,

שהצלחתי לייבש את הרוטב של הצלע כבש

וששכחתי להוציא את המגש פירות שבעלי טרח על עיצובו כקינוח.

וזה הזכיר לי את סבתא שלי שהייתה שומרת לי את הקיינדלך הכי טובים,

ועושה הגעלת כלים בחצר,

והקרפיונים היו שוחים אצלה באמבטיה לפני שהיו הופכים לגפילטפיש.

אבל תמיד תמיד בסוף הארוחה היא הייתה אומרת,

אוי גוועלט, שכחתי להוציא לכם את הסלט…..

אז אולי ממנה התורשה????

ועל שני דברים אני רוצה להודות,

על זה שאצלנו אין את "המשפחה שלך" "והמשפחה שלי".

ולשנינו ברור שיצרנו משפחה אחת גדולה,

ופסח אין יותר טעים מלאכול גפילטפיש לצד דג חריף

ושאפשר לשיר בכמה סגנונות את "אחד מי יודע…"

ולפתוח את הדלת לאליהו הנביא,

כדי שיכנס ויראה את כולנו ככה : מופתעים, נזכרים, צוחקים, שרים והכי חשוב מקבלים באהבה את כל הפירורים….